משדרים שינוי | חוזה חדש

קצת על העיר - 81 אלף תושבים בשטח של 15 אלף דונם.

ראש העיר המיתולוגי שלה הוא זאב בילסקי - כיהן 20 שנים. פעמיים מטעם הליכוד ופעמיים כעצמאי. יזם מודל שיטור קהילתי. תכנן וחנך את פארק רעננה ואת בניית קריית ההיי-טק ברעננה.

מועמד

חגי פרנקל - הרוב הדמוקרטי - מספר 2

בן 49, נשוי, 3 ילדים בני 11,16,18

מתנדבים אחת לכמה חודשים להיות משלחת אומנה לכלבים אזובים מאגדות SOS לחיות

תעסוקה: סמנכ"ל בהייטק - בתחום העסקי

השכלה: MA + MBA

למה בחרת לרוץ: מאחר ומועצת העיר של רעננה היא בבואה של הכנסת והממשלה הנוכחית.

הבנתי שאם רוצים לאזן את השילטון בכללי צריך לחזק את השילטון במקומי.

ושאים הציבור הליברלי אותה לשמור על צוויון חייב, הוא צריך להכניס את אנשיו לעמדות מפתח והשפעה בשילטון המקומי.

מה עשית במחאה: הייתי בין היוזמים והמובילים של מחאת רעננה, וחלק מנטה המאבק הארצי

מקווים שלא אכנס למועצת העיר וכך יתפנה לי יותר זמן עבור המשפחה והפרנסה.

ראש ועדת חינוך, בניה והקצאת קרקעות, תחבורה או תרבות.

נולדתי ברעננה.

אני אוהב את הניראות הירוקה של העיר

ואת נוחות החיים שיש לעיר קטנה להציע.

גרעון תקציבי ועומס מלוות של מעל לרבע מיליארד שח. נפרט על אופן ההתמודדות בע"פ

טלי וקסלר

בת 45
נשואה, 2 ילדים,כרמל (15.5), גבע (14)

ארתור (ארנבון) וסוקה (כלב)

תעסוקה: בעלת משרד לאדריכלות נוף

השכלה:אדריכלות נוף (תואר ראשון), מנהל עסקים (תואר שני)

מה עשית במחאה: בתחילת המחאה, אחרי כמה שבועות של הפגנות, שאליהן לפעמים הצטרפו הילדים שלי, קמתי בשבת בבוקר מתוסכלת מעוד יום שבת שאני אשקיע בלחפור לילדים שלי כמה חשוב שהם ילחמו על העתיד שלהם. והחלטתי שבאותו יום זה משתנה, קבעתי זום לאחה״צ, שאליו עלו כבר עשרות בני נוער והורים מתוסכלים מזה שהילדים לא יוצאים להפגין ומשם זה הלך וגדל במהירות, הקמנו דוכן עם חולצות בקפלן, עוד ערים שמעו וביקשו גם, התאחדנו עם מחאת נוער נוספת והקמנו את ׳עכשיו הנוער׳, שהפך לארגון המחאה של הנוער בכל הארץ וכלל 33 מוקדים, פעילות ענפה ברשתות החברתיות, בעיקר טיקטוק, הנגשה של ידע בנושא המחאה לנוער ופעילויות מיוחדות בימי שיבוש.

מה עשית כשפרצה המלחמה: כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה, הבנתי שאנחנו נמצאים ב׳ספין הכי גדול שביבי אי פעם עשה לנו׳, בשבוע השלישי למלחמה, מצאתי אנשים נוספים שחשבו כמוני והתחלנו לפעול יחד. אני בחרתי להוביל צוות שמטרתו להשמיע את קולן של המשפחות השכולות וכך שאחרי שהמדינה החליטה לא לקיים יום אבל לאומי בזמן הקרוב, אנחנו החלטנו לקיים יום אבל אזרחי. זה הפרויקט הכי גדול שאי פעם הובלתי או אוביל ואני מקווה שלעולם לא יהיה לי צורך לעשות שימוש בכישורים של ארגון יום אבל. במסגרת היום מאות רבות של טקסי זכרון נערכו ברחבי הארץ (בעיריות, בתי עלמין, טקסים שאורגנו על ידי אזרחים), עמדו דקת דומיה ושיעורים התקיימו בבתי הספר, הפקנו טקס זכרון למשפחות השכולות בהיכל התרבות, הקרנו בהבימה מיצג עם שמות הנופלים והנרצחים של האמנית מיכל רובנר, הפקנו חולצות ׳שבעה באוקטובר׳ שחולקו בכל הארץ.. ומאז אני ממשיכה לסייע למשפחות השכולות להשמיע את קולן והביקורת הרבה שיש להן על מה שהוביל ל׳שבעה באוקטובר׳, על ההפקרה מאז ומה צריך לקרות עכשיו.

מה את רוצה לעשות במועצת העיר: ניסיוני כאדריכלית נוף, חברת הנהלה של איגוד אדריכלי הנוף במשך עשור, כולל ארגון של כנסים וארועים בנושא איכות הרחב הציבורי, מניעת הצפות וניהול מי נגר, יער עירוני, הליכתיות, קידום תנועה לא מוטורית, טבע עירוני ועוד, הייתי רוצה להשפיע בראש ובראשונה על המרחב הציבורי ברעננה - פיתוח מרכז העיר, עירוב שימושים בשכונות, שיאפשרו פתיחת בתי קפה ומקומות לתעסוקה משותפת בזיקה לשכונות המגורים, נגישות לתחבורה ציבורית - שאטלים לרכבת שנמצא במיקום מאוד לא נגיש, עיבוי נטיעות ברחובות העיר, בפרט בצירים המובילים למבני ציבור ומוסדות חינוך, שיפור הקישוריות של שבילי האפניים - יצירת מרחב ציבורי איכותי ומזמין לכולם

בעלי והילדים מבינים שאני מתנדבת בראש ובראשונה למענם. הם עוזרים ומעורבים, מציעים רעיונות בנושאים הקרובים לליבם, התמיכה שלהם מרגשת אותי מאוד.

ועדת תכנון הוא כמובן התפקיד המתאים ביותר לכישורים של אני מביאה, אבל אשמח לקחת חלק בכל מקום שאני ארגיש שאני תורמת בו לקידום חיים שיוויונים, דמוקרטיים וליברליים ברעננה

אני תושבת רעננה, שכונת לב הפארק כבר 18 שנים. החוויה של החודשים האחרונים, מאז שיצאנו לדרך הפגישה אותי עם אנשים וקהילות ממגוון רחב וגם השותפים שלי לדרך - חברי הרוב הדמוקרטי. עצם החיבור של ארבע רשימות - המחנה הממלכתי, יש עתיד, מרצ וחוזה חדש, מעיד על היכולת המיוחדת של חיבור בין אנשים אצלנו בעיר.

אנחנו חיים במציאות שמשתנה בתכיפות גבוהה. לדוגמא בימים אלה נושא האבטחה בעיר הוא נושא שנוי מאוד במחלוקת. העיריה לא השכילה להתאים את האבטחה למצב הבטחוני מאז פרוץ המלחמה וגם לא היתה קשובה לקול ההורים המודאגים העיר שלנו - מה שהדגיש לי מאוד את הצורך בניהול קשוב שמגיב לצרכים המשתנים וקשוב לתושבים. בנוסף יש ברעננה ציבור דתי גדול, שנים רבות הציבור החילוני והדתי חיו ביחסי שכנות טובה ומתוך כבוד הדדי, אני חושבת שזה חייב להיות המצפן הערכי שלנו, לאזן בין הצרכים של כלל התושבים ולתת דוגמא אישת של מנהיגות מכבדת ושל כולם