משדרים שינוי | חוזה חדש

נתנאל גודלברג

 בן 52
נשוי, 3 ילדים,יותם - 24 קצין מודיעין משוחרר, תמר - קצינת מודיעין בקבע, נדב - לוחם סיירת צנחנים בסדיר (בחאן יונס)

אלפא - כלבת רועה גרמני (״כלבת הזקונים שלי״)

תעסוקה: יזם, שותף בחברת תעופה הבונה מטוס חשמלי פרטי דו-מושבי

השכלה:יוצא 8200 (קבר), תואר ראשון - מהנדס חשמל. תואר שני - MBA

למה בחרת לרוץ: אני כאן היום כי עברתי תהליך, שהבהיר לי שאני חייב לקחת חלק פעיל בקהילה שלנו וחלק פעיל בפוליטיקה המקומית. החברה שלנו חולה - וכולנו, ללא יוצא מהכלל צריכים לתרום להבראתה.

הניסיון להפיכה המשטרית, ואחריה מלחמת ה-7 באוקטובר הבהירו לי, לנו שאנחנו חייבים לצעוד קדימה, ולהוביל שינוי.

כל השנים נמנעתי וסלדתי מפוליטיקה. היום אני מבין שאין לי יותר את הפריבילגיה ״לחזור לישון בזכרון״. אנחנו נרדמנו בעמידה ואנחנו חייבים לקחת חזרה את המושכות לשליטה בחיים שלנו.

אנחנו האזרחים שהאמינו כל השנים שמספיק לשרת בצבא, לשלם מיסים, לחנך את הילדים לאהבת המדינה - כי ״המדינה״ תדאג לנו בחזרה.

אנחנו התפקחנו ומבינים היום שזה פשוט לא נכון. על הפוליטיקה השתלטה חבורה של פושעים ומושחתים ואין ברירה אלא לקחת את המושכות מהם כדי לוודא שהחוזה שהאמנו שקיים - אכן קורה.

אני בחרתי למלא את חובתי האזרחית במישור המוניציפלי, ולכן אנחנו רצים למועצה.

מה עשית במחאה: המחאה תפסה אותי לא מוכן. השוק האמיתי הגיע בקפלן. חטפתי בעצמי את רימוני ההלם של שוטרי תל אביב וראיתי את הדם על הדגלים, והאנשים שאיבדו חלק מהאוזן או הוטחו בפראות על הקרקע.

הבנתי שאני צריך להצטרף לאחים לנשק. שיא הפעילות מבחינתי היה בתום הצעדה לירושלים וחסימת שערי הכנסת ביום שני הארור. האירוע הזה היה אמוציונלי מכל כך הרבה כיוונים: מצד אחד המאבק האישי, הפיזי, לאחוז אחד את השני מול המכתזית, הסוסים ושוטרי מג״ב שתולשים אותנו אחד אחד מהכביש.

ומהצד השני התארגנות אנושית-חברתית מדהימה בגן סאקר, על כל גילויי האחווה ואהבת החינם.

באותו יום שני בערב נפל לי האסימון:

הם פשוט לא סופרים אותנו. אנחנו מעניינים אותם כקליפת השום.

בשבוע לאחר מכן הקמנו - ענבל ואני את חוזה חדש זכרון יעקב.

מה עשית כשפרצה המלחמה: את ה-7 באוקטובר התחלנו כשנדב הוקפץ - ומאז הוא בלחימה: בעוטף, בסגעיה, בחאן יונס.

מאז אני הפכתי לחתול של שרדינגר. אני לא צריך להרחיב - אני חושב שאתה מבין את המשמעות הנוראה של המצב הזה.

מצאתי את עצמי בחוסר יכולת מוחלט לתפקד בעבודה, ומנגד עם צורך נפשי להיות קרוב לעזה - לנדב.

מהר מאד זה התרגם לפעילות עם אחים לנשק לחילוץ אזרחים משדרות, נתיבות ושאר הישובים בעוטף עזה.

(אפשר להרחיב איך נראה חילוץ כזה, אם יש זמן).

אני חושב שמה שהמם אותי זה תגובת התושבים: ״איך יכול להיות שאתם מסכנים את עצמכם כדי להוציא אותנו? איך יכול להיות שאתם נוסעים תחת איום טילים להביא לנו אוכל?״

בחילוץ הראשון שלנו הוצאנו אם חד הורית עם בנה משדרות. כשבאנו לעזור עם המזוודות, ראינו בזווית העין חור בתקרה. היא אמרה שלפני שעה וחצי זה קרה. היא היתה בממד והבן - במטבח. שוק מוחלט.

כולם מחבקים ומעודדים.

יש הרמת גבה, בעיקר כי אנחנו ״לא פוליטיקאים״ וחלק חושבים ש״יאכלו אותנו בלי מלח״.

אבל אנחנו מאמינים שהגיע הזמן לפוליטיקה נקייה, יסודית, כמו שפוליטיקה צריכה להיות: למען כל האזרחים. אנחנו מאמינים שהתמימות שלנו והעובדה שאנחנו מביאים דם חדש - בסופו של דבר תשחק לטובתנו בקלפי. כי אנחנו באים לכתוב חוזה חדש!

אני לא מסמן ״תפקיד״ ספציפי. כמו בכל אתגר שלקחתי על עצמי, עבודת לימוד יסודית היא הכרחית כדי לתפקד כהלכה.

אנחנו מלמדים את עצמנו בחודשים האחרונים על איך עובדת מועצה ומהן המשימות דרכן נוכל להשפיע על חיי היום יום שלנו.

המטרה שלנו היא להכנס לקואליציה כדי לוודא שקיפות תקציבית - הן בתקציב המתוכנן, אבל בעיקר בתקציבים הלא מתוכננים - שם רוב ״הפוטנציאל לבעיות, או פוילשטיקים״.

בסופו של דבר, הפועל יוצא של מדיניות המועצה מתרגם לתקציבים - ולכן כמו שכבר אמר פוליטיקאי שאני מעריך - אנחנו נתמקד קודם כל ב ״איפה הכסף״.

משם נוכל לוודא לא רק שקיפות ניהולית, אלא גם קבלת החלטות מיקצועית ושיוויונית כלפי כל הקהילות בזכרון.

משם נוכל להשפיע על החינוך והבטחון האישי ועל הקצאות של נכסים.

אנחנו מתגוררים בזכרון החל מ-1999. בנינו את ביתנו בשכונת נווה הברון, ועברנו לפני 15 שנה לגבעת עדן.

זכרון היא מקום קסום. היא על התפר של העיר והכפר.

משפחות של חקלאים לצד עובדי הייטק.

היה לנו מזל גדול, כי הילדים שלנו גדלו בשדות, ושיחקו בנרניה אחרי שקטפו צמחי מאכל.

זכרון היא בטבורה של המדינה - בין חיפה ותל אביב, והיא מרובת קהילות: חילונים, קונסרבטיבים, דתיים, אנגלוסקסיים.

היא בשכנות טובה מאד עם פורדיס. כל שישי אני יורד לכפר לקניות. בעיקר דגים. כבר 25 שנה…

זכרון היא פנינה מוניציפלית. זה אומר שהרבה אנשים אוהבים לגור בה, אבל זה גם אומר שפוטנציאל השחיתות הנדלנית כול להביא לכאוס והריסה של המרקם בין הקהילות.

לכן האתגר המרכזי שאנחנו רואים לנגד עיננו הוא קודם כל שמירה על מנהל תקין ותכנון עירוני מקצועי.

יש לוודא שהגידול נתמך בתשתיות מתאימות - החל מתחבורה (פקקים בבוקר ואוטובוסים לאורך שעות היום) דרך כמות נאותה של גני ילדים ובתי ספר וכלה בעידוד עסקים ויצירת אזורי מסחר שיכניסו ארנונה שכה נחוצה לפיתוח עירוני וסביבתי.

מועמדת

ענבל אסיף - מספר 1 ברשימת חוזה חדש

 בת 56

נשואה פרק ב, 3 ביולוגיים, 4 לא, יערה 33, אורן וטל 31, תומר 27, שחר 26, יובל 23, יעל 21

טופי התינוקת שלנו, פודל ננסי הכי בעולם

תעסוקה: יועצת ארגונית ומאמנת קריירה

השכלה: תואר שני בניהול, בוגרת תוכנית להנחיית קבוצות, בוגרת הכשרה בגישור, בוגרת לימודי עיצוב פנים

למה בחרת לרוץ: תמיד תמיד היה לי אכפת! בת לשליחים של המדינה, מדריכה בצופים ועבדתי במשהב"ט בצעירותי. בקריירה הראשונה שלי הייתי סמנכ"ל משאבי אנוש בארגונים גדולים ותמיד ניהלתי והובלתי את תחום האחריות החברתית. לאורך השנים התנדבתי בעמותות, ובזיכרון יעקב הייתי בצוות שהקים את גן ירון, בצוות שהוביל התנגדות לאחד מפרויקטי הבינוי המושחתים ביותר, מאלה שאכפת להם שיהיה נקי, הוגן שיוויוני ועוד. מעורבת במחאה מתחילתה וחלק מצוות הפעילות המוביל של בונות אלטרנטיבה בישוב שלנו - ובעליה לשרש במסע לירושלים, לפני - בחור עם חולצה של חוזה חדש. נולדה שיחה ארוכה עד שרש עם בעז רפפורט, זהו שמו, מהצוות המוביל של חוזה חדש בהקמתה. בעבר פנו אלי לא פעם שאהיה מעורבת בפוליטיקה המקומית וכמו כולנו, מה לי ולפוליטיקה. אבל הפעם זה שונה ואולי זה לא מקרי שמתוך עשרות אלפי הצועדים דוקא בועז ואני נפגשנו על הכביש... בועז רתם אותי, באתי לשמוע ומאז הכל היסטוריה...

מה עשית במחאה: וואו, 6-7 יציאות לפעילויות מחאה בשבוע, מבצעי לילה של תליית שלטים, הפגנות, גשרים, חלק מהצוות הפעילות של בונות, חלק מהצוות המארגן של ההפגנות מול גלנט, צעדות וכד'. 1. הייתי בהפגנה בקיסריה באותו ששי לילה שרדמן נעצר, ממש הייתי ליד והיה לא קל 2. ליל גלנט, אחת הראשונות להגיע לביתו בלילה 3. ארגנתי את הקו האדום הראשון באיזור - קו אדום של נשים במדרחוב של זכרון יעקב, הגיעו כ 260 נשים והיתה חוויה עוצמתית מאוד

ישנה הערכה לכך שאני לא רק במחאה אלא שותפה לפתרונות ומנסה להשפיע על אמת

לייעץ ולתמוך בניהול - תפעול והובלת פרויקטים, לקדם תיירות ולהגדיל מקורות הכנסה, לסייע בקשרי חוץ ומשקיעים, לסייע בהשבחת ההון האנושי במועצה

למעלה מ 26 שנים בזיכרון יעקב האהובה, ישוב עם השילוב המנצח של יער ושמורת טבע נפלאה לצד אחד החופים היפים בארץ, אוכלוסייה מגוונת ואיכותית, שלווה עם מעט עירוניות ומרכז הנותן את מירב השירותים וגם אפילו תרבות

1. ניהול תקציבי מיטבי 2. הגדלת מקורות ההכנסה 3. שיפור הכרחי בתשתיות, בנקיון , בחזות הישוב 4. בניית בית ספר יסודי נוסף 5. מקום רלבנטי ונכסף לצעירים ולדורות של הילדים שיחזרו לישוב 6. שימור הסטטוס קוו בין הקהילות המגוונות והשונות 7. בניית הנהלה אפקטיבית לניהול המועצה

הערות!

האכפתיות מתחילה באיסוף האשפה כשמטיילים עם הכלב, לחייך ולהכיר את השכנים ולתת יד בעת צורך